054-7869401
ההפתעה שלא ציפיתי לה

ההפתעה שלא ציפיתי לה

באחד הימים בנסיעה לפרגוואי, אריאל, הבת הגדולה שלי, זרקה לי איזה מילה על הבטן שלי שהתחילה קצת לגדול. 'אמא, יש לך שם בן שיהיה חבר של רום', היא אמרה לי. בחיי שלא היה לי מושג מאיפה זה הגיע, אז הרגעתי אותה ואמרתי לה שזה ממש לא בכיוון. וככה, כמה ימים אחרי, שוב דאגה לדבר על הבטן שלי ועל האח שמתחיל לגדול שם. לא ייחסתי לזה אפילו חשיבות, אמרתי נלך לבדיקות כשנחזור לארץ, סתם נפיחות בבטן. בכלל לא ייחסתי חשיבות, כי אחרי שתי לידות, לא משנה כמה אני אנסה – הבטן כבר לא יורדת. וכשהבטן לא יורדת, קל להתפתות ולאכול. אז אני אוכלת.\r\n\r\nבמהלך הנסיעה, במשך חודש שלם, בכלל הרשיתי לעצמי להתפזר – הבירה והיין הפכו להיות חברים טובים, שלא נדבר על ארוחות שחיתות שתמיד אוכלים כשנמצאים בחו"ל, בטח בדרום אמריקה. אבל היה גם סושי, סביצ'ה, והמון המון קרפצ'יו. הכול הופך לעוד יותר קיצוני, כשמדובר בנסיעה לפגוש את המשפחה שלא ראיתי כבר כל כך הרבה זמן. והבטן? מי שם לב אליה. היא עדיין שם. קיימת.\r\n\r\nמה שהתחיל לעורר אצלי את החשד שמשהו מוזר קורה פה, זה החשקים שפתאום תקפו אותי למאכלים לא קשורים, ועוד בשעות הכי הזויות של היום, כמו קרפצ'יו על הבוקר. ופתאום עייפות מוזרה שתוקפת, ועדיין הדברים לא מתחברים לי.\r\n\r\nוברקע של כל זה, לא נשכח את אריאל שממשיכה לדבר על האח העתידי שיהיה לה, כשאני די בטוחה שבסה"כ מדובר באפיזודה חולפת של פעילות עיכול לא תקינה. זה הגיל, נו.\r\n\r\nחזרנו לארץ.\r\n\r\nסיפרתי לכל החברות איך הייתה הנסיעה, כמה היה כיף לראות את אמא ואת אחי, קצת להתנתק ממה שקורה פה ומהשגרה והעבודה והלקוחות. פתאום זה הכה בי – הבטן שלי! שיתפתי, שאלתי, וישר כולן אמרו לי שאולי אני בהיריון. איך זה הגיוני? ההריונות הקודמים כולם הגיעו לאחר טיפולי פוריות, ולא היו קלים. הצלחתי לשכנע את עצמי שכנראה זו בעיה בבטן, התחושות הלא נעימות, הרעב שמגיע פתאום, תחושת הכבדות, הבחילות…\r\n\r\nהלכתי לבדיקות, שכולן שללו את הבעיה בבטן שדאגתי לטפח, אז קבעתי תור לרופא נשים. מה כבר יכול להיות, הרי אין סיכוי שזה הריון, עד היום אני זוכרת את המשפט של הרופא שלי "יש לכם סיכוי אפסי להיכנס להריון ספונטני" אז לפחות נשמע מאיש מקצוע את התשובה שאני בטוחה בה. ואריאל? עדיין ממשיכה לספר לכולם שהולך להיות לה אח קטן.\r\n\r\nאיך זה הגיוני? התאומים רק עכשיו התחילו ללכת, לא יכול להיות שמדובר בעוד הריון!\r\n\r\nהפתעה\r\n\r\nאני אחת שאוהבת הפתעות, בטח אם מדובר בהפתעות טובות: טיסה לחו"ל, שובר לספא, ארוחה עם חברות… אבל להפתעה הזו לא ציפיתי. הריון בטעות? הריון בהפתעה! ועוד גיליתי על ההריון הזה כשכבר נכנסתי לשליש השני. והאח של אריאל? זאת בעצם אחות. ההתרגשות מטורפת, ההלם עוד יותר – ומה עם כל הסושי שאכלתי והבירות והיין? והקרפצ'יו. אוי כן, הקרפצ'יו. עכשיו באמת הכול מתחבר לי: אחד הסימנים שגורמים לי להבין כשמשהו הורמונלי מתרחש אצלי זה קרפצ'יו, שהפעם לא העלה בכלל חשד.\r\n\r\nומה עכשיו?\r\n\r\nאין מה לומר. ההריון הזה יהיה שונה. הריון שלישי, לידה רביעית. בשנה וחצי האחרונות, מאז שהתאומים נולדו, תיעדתי אינספור רגעים של הריוניות, מנקודת מבט אימהית בלבד, ובתור מישהי שבעבר הייתה בהריון. פתאום לצלם הריוניות כשגם אני הופכת להיות אמא בפעם הרביעית הולך להיות מלמד ושונה. אולי זאת ההזדמנות שלי לפצות על ההריונות הקודמים ולתעד את התהליך הזה, לא בדיוק מתחילתו – אבל ממש עד סופו.\r\n\r\nוהקרפצ'יו? שובב כזה. יקבל את הכבוד שמגיע לו.\r\n\r\n 

Call Now Button
WhatsApp chat
דילוג לתוכן